חושבים על הוראה מחדש: מודלים פדגוגיים נבחרים

אחד מאתגרי הליבה המלווים מערכות חינוך בישראל ובעולם, הוא השינוי בדרכי ההוראה והלמידה. מאז גיבושה של מערכת החינוך המודרנית שותפים אנשי הגות, מחקר ומעשה בתחום החינוך לביקורת על ההוראה ה”מעבירנית” והלימוד ה”משנן”. הם חוברים יחד  למאמץ לעצב להם חלופה חווייתית, רלוונטית ובעלת ערך ומשמעות. מאמץ זה התנקז לאין-ספור יוזמות של פדגוגיות חלופיות ובהן תנועת החינוך הפרוגרסיבי, חינוך ולדורף, החינוך הפתוח, פדגוגיות קונסטרוקטיביסטיות, חינוך החשיבה ועוד.

פדגוגיות חלופיות אלה, גם אם הצליחו לספק השראה, נותרו בדרך כלל בשוליים ולא הצליחו לחולל תמורה בליבת מערכות החינוך שנותרה ברובה נאמנה לדרכי ההוראה המסורתיות, בין השאר בשל דבקותם של מורים ומנהלים בדרכי הוראה המוכרות להם והמוטמעות בעשרות שנות תלמידותם.

חשיפת אנשי חינוך לדרכי הוראה-למידה-הערכה חלופיות המאתגרות את אלו המסורתיות עשויה להצמיח שינויים משמעותיים ברמת הכיתה, בית הספר ומערכת החינוך כולה. הקורס מאפשר לציבור המורים שבדרך ובפועל להיחשף להיבטים תאורטיים ומעשיים של חלופות בהוראה, להירתם למאמץ לחולל תמורה בכיתות הלימוד ולהעז ללמד אחרת. כמו כן, מבקש הקורס לאגד עבור כל אחת מהתפיסות הפדגוגיות שיחות עם  מומחים ומבט של מורים המיישמים אותן בשטח. הקורס כולל את הנושאים הללו:

• מבוא: התפתחות הפדגוגיה המודרנית והחסמים בפני שינוי המובנים במערכת החינוך. תפיסת התפקיד של המורה כמעצב תפיסה ופרקטיקת ההוראה של עצמו
• תפיסת הלמידה מוכוונת הפרויקטים או הבעיות (PBL)
• תפיסת חינוך החשיבה
• תפיסת הלמידה המשחקית והחוץ-כיתתית
• הפדגוגיה הביקורתית ושל חינוך פוליטי
• תפיסת הפדגוגיה המתבוננת
• פדגוגיה פרונטלית (למידה מפורשת)
• סיכום: האתגרים העומדים בפני המורה המבקש לחולל שינוי פדגוגי, תוכניות של מערכת החינוך המקדמות מהלכי שינוי ותומכות בהם