הטכניון הוא המוסד האוניברסיטאי הוותיק בישראל, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותה המדעית-טכנולוגית של מדינת ישראל והפיכתה למעצמה בין לאומית. בטכניון לומדים כ-14,500 סטודנטים לתארים ראשונים ומתקדמים במסגרתן של 18 פקולטות ויחידות מחקר הנדסיות ומדעיות. 52 מרכזי ומכוני מחקר שונים פועלים בטכניון במגוון תחומים.
הטכניון, שנוסד ב-1912, נמנה עם 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם על פי הדירוג היוקרתי של אוניברסיטת שנחאי, והוא קנה לעצמו שם עולמי בעבודתו החלוצית בתחומים רבים: ננו-טכנולוגיה, מדעי החיים, תאי גזע, ניהול מים, אנרגיה בת קיימא, טכנולוגיות מידע, ביו-טכנולוגיה, הנדסת חומרים, הנדסת חלל והנדסת תעשייה וניהול. הטכניון הוא אחד מעשר אוניברסיטאות בעולם שבנו לוויינים ושיגרו אותם לחלל.
לאחרונה סקרה חברת המידע הפיננסי בלומברג את החברות הטכנולוגיות הגדולות בארה”ב כדי לבדוק באילו אוניברסיטאות למדו מנכ”לי החברות. הטכניון דורג במקום 7 בעולם, כשהוא חולק את מקומו זה עם אוניברסיטת MIT. חשיבותו של הטכניון למדינת ישראל ניכרת גם בהשפעתו על סביבותיה של חיפה, שבה ממוקם הטכניון, ובה הקימו חברות כמו קוואלקום, גוגל, מיקרוסופט,IBM, אפל ואינטל מרכזי פיתוח ואת משרדיהן הראשיים בישראל.
בדצמבר 2011, נבחרו הטכניון ואוניברסיטת קורנל, על ידי עיריית ניו יורק בראשות מייקל בלומברג, להקים מכון לקידום החדשנות – Jacobs Technion-Cornell Innovation Institute (JTCII) , באי רוזוולט בניו-יורק. הקמתו של מכון גואנגדונג-טכניון מכון טכנולוגי לישראל בסין ב-2013, היא הוכחה נוספת לחשיבותו הבינלאומית של הטכניון.
לבוגרי הטכניון השפעה חשובה על הכלכלה הגלובאלית באמצעות טכנולוגיות מתקדמות אותן הם פיתחו וכן בהובלת חברות גלובליות להצלחות מסחריות מרשימות. כרבע מבוגרי הטכניון הקימו חברות, או הגיעו לתפקידי ניהול בכירים ביותר בתאגידים בינלאומיים גדולים. הכנסותיהן השנתיות של חברות היי-טק המנוהלות על ידי בוגרי הטכניון, עומדות על 18.6 מיליארד דולר. כמו כן רבע מבוגרי הטכניון הגישו בקשות לרישום פטנטים על שמם. בוגרי הטכניון וחברי הסגל שלו הובילו פיתוחים כגון: “אזילקט” – תרופה המעכבת את מחלת הפרקינסון, השקיה באמצעות טפטפות ומערכת ההגנה מפני טילים – “כיפת ברזל”.
בעשור האחרון זכו שלושה פרופסורים מן הטכניון בפרס נובל בכימיה – אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר (2004) ודן שכטמן (2011).
שתפו:
מוריס אייזן עלה לישראל בשנת 1977 מקולומביה שבדרום אמריקה. תחת הנחייתו של פרופ’ יוחנן בלום, הוא קיבל PhD מאוניברסיטה עברית בירושלים. ב-1990 קיבל מלגה של פוסט דוקטורט ממכון וייצמן להתשלמות אצל פרופ’ טובין ג’. מארקס באוניברסיטת Northwestern. ב-1993 קיבל מלגה של State of Israel Alon Fellowship והצטרף לפקולטה לכימיה בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (משנת 2007 הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך). משנת 2003 הינו פרופסור המכהן של Samuel O. Friedlander Academic Chair in Chemistry.
ניבה ונגרוביץ היא בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת בר אילן וסיימה השתלמות פוסטדוקטורט בטכניון. כמו
כן, שימשה כחוקרת אורחת במכון הטכנולוגי שלמסצ’וסטס, ארה”ב (MIT.)
כיום היא עמיתת הוראה חברה בסגל ההוראה של הפקולטה לתעשיה וניהול בטכניון. בנוסף, היא מרכזתאת
התמחות מחקר והערכהוכן מנחה מחקרים כמותייםבבית הספר להתמחות מקצועית במכון מופ”ת.
תחומי המחקר שלה כוללים הנדסת מערכות מבוססת מודלים, חשיבה מערכתית, ייצוגיםמילוליים וחזותיים
של מודלים רעיוניים, הערכה חלופית וסביבות למידה עתירות טכנולוגיה.
פרופסור דב דורי הוא עמית לחיים של IEEE ועמית של INCOSE ו .IAPR-הוא ראש המעבדה למידול מערכות בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל. לסירוגין היה פרופסור אורח ב .MIT- מאז 1993, כאשר פרופ’ דורי המציא מתודולוגיית הוא דמות מרכזית בתחום הנדסת מערכות מבוססות-מודל. OPM היא שפת המידול והמתודולוגיה הרעיונית הראשונה המוכרת כסטנדרט ISO 19450: 2015 בתעשייה .
פרופ’ דורי חיבר כ-400 פרסומים. הוא פיקח על 60 סטודנטים לתארים מתקדמים בישראל ובארה”ב, מתוכם 13 חברי סגל בכמה מדינות. פרופ’ דורי עמד בראש תשע ועידות בינלאומיות. הוא היה יו”ר משותף של אגודת IEEE SMC בנושא הנדסת מערכות מבוססת-מודלים. ספרו על OPM משנת 2002 צוטט למעלה מ-700 פעמים. ספרו על הנדסת מערכות מבוססת-מודלים הוא הבסיס לקורס זה. המחקר שלו מומן על ידי ממנים ציבוריים ותעשייתיים, כולל האיחוד האירופי ואיירבוס. הוא קיבל פרסי מחקר וחדשנות שונים והוא חבר באגודת אומגה אלפא – אגודת הכבוד הבינלאומית להנדסת מערכות.
תואר ד״ר בהנדסת חשמל, ניסיון עשיר בתעשייה, חוקר במכון לחקר התחבורה בתחום הרכבים האוטונומיים וההיבטים האתיים בהנדסה.
מנהל מרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים בדגש על טכנולוגיות מתקדמות. פרופסור למשפטים במרכז הבינתוחומי הרצליה.
שותף מחקר במחלקה לביופיזקה מולקולרית וביוכימיה באוניברסיטת ייל בשיתוף המרכז לבינה מלאכותית וניהול נתונים באוניברסיטת סינגפור לניהול.
לדב תארים ומלגת פוסט דוקטורט מאוניברסיטת ייל , אוניברסיטת ברקלי, אוניברסיטת סטנפורד והמכון הטכנולוגי הפדרלי השווצרי בציריך.
דב עוסק בעריכת דין בתחום הקניין הרוחני.
פרופ’ אילת ברעם-צברי היא ראש קבוצת המחקר לתקשורת המדע בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ועיתונאית לשעבר. אילת היא כלת פרס ההשכלה הגבוהה לחברת סגל צעירה המשלבת בפעילותה האקדמית תרומה משמעותית לחברה (2021), כלת פרס ינאי למצויינות בחינוך האקדמי בטכניון (2015) ומלגת אלון לתמיכה במדענים צעירים מצטיינים (2011). היא בוגרת האקדמיה הצעירה הישראלית (2016-2020) והישראלית הראשונה והיחידה עד כה שנבחרה להנהלה המדעית של PCST – הארגון הבינלאומי לתקשורת המדע (2016-2021).
את לימודי הדוקטורט סיימה בשנת 2007 במכון ויצמן למדע בתחום הוראת הביולוגיה, והיא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה מאז 2008. בשנת 2010 בילתה שנה באוניברסיטת קורנל במימון מלגת מארי קירי של האיחוד האירופי, בכדי לפתח בארץ את המחקר בתחום תקשורת המדע. מטרתה – לגשר בין זכות הציבור לדעת ליכולתו להבין, כמו גם לתמוך במדענים המעוניינים להנגיש את מחקרם לקהלים מגוונים (לדוגמה).
ד”ר אביב שרון הוא עמית מחקר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. מחקריו האקדמיים עוסקים באוריינות מדעית ובתקשורת המדע בסביבות מקוונות.
אביב הוא בעל רקע במחקר ביולוגי ובהוראת הביולוגיה בבי”ס התיכון, לוקאל פטריוט חיפאי, וחובב מחזות זמר ופודקאסטים.
ד”ר יעל בראל-בן דוד היא עמיתת מחקר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ומנהלת את המעבדה האזרחית – מרכז המקדם שיתוף פעולה בין הטכניון, מדעטק והקהילה דרך פרוייקטים של מדע אזרחי. יעל חקרה, פיתחה ומנחה סדנאות ייחודיות בארץ בתקשורת המדע המותאמות לקהלים שונים. (מידע נוסף אפשר למצוא כאן).
יעל היא עמית הוראה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון וחברת סגל במחלקת אלקטרוניקה במכללת אורט בראודה. ליעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים ותואר שני במנהל עסקים ובהנדסת חשמל. כל התארים מהטכניון. יעל זכתה בפרס צילג למצוינות בהוראה.
ד”ר רמי כהן הוא מרצה בכיר בפקולטה למדעי המחשב שבטכניון – מכון טכנולוגי לישראל ומאחוריו ניסיון של למעלה מ 20 שנה בתעשיית ההיטק ובהוראה, שבהם לימד קורסי מבוא וקורסים מתקדמים במדעי המחשב. רמי סיים את לימודי הדוקטורט שלו בפקולטה בשנת 2008.
ילידת ארגנטינה, עלתה לארץ בשנת 1972 לחיפה ומאז חיה בחיפה. לאחר סיום התיכון והצבא, למדה תואר ראשון באוניברסיטת חיפה ותאר שני ושלישי בטכניון. כיום מרצה בפקולטה למתמטיקה בטכניון וכן יועצת הוראה לסגל בטכניון.
בנוסף, משמשת כראש החוג למתמטיקה באקדמית גורדון – מכללה אקדמית לחינוך, ומרצה שם.
ד״ר אביב צנזור הוא חבר סגל בפקולטה למתמטיקה בטכניון. הוא מוכר לתלמידי תיכון וסטודנטים מכל הארץ בזכות מאות סרטונים של הרצאות שלו בקורסי מתמטיקה אקדמיים והכנה לאקדמיה, אותם העלה לערוץ היוטיוב הטכניוני, וצברו מיליוני צפיות. לפופולריות נוסף גם כלבו ג׳ורג׳י שמוזכר בסרטונים ואפילו במבחנים בטכניון. בשנים האחרונות נרקם שיתוף פעולה הדוק בין ד״ר אביב צנזור לבין משרד החינוך, במסגרתו הושק פרויקט ״קיוון חדש״ שבו לומדות מאות כיתות 5 יח״ל מתמטיקה בעזרת הסרטונים והתרגילים המקוונים של ״פשוט מתמטיקה״ בקמפוסIL.
קורסים חדשים בשיתוף פעולה עם הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, קורסים חדשים בשיתוף פעולה עם הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
