שינוי שפה
שינוי שפה
התחברות \ הרשמה
התחברות \ הרשמה
קטלוג
קטלוג
צור קשר
צור קשר

חכה, פיתיון ודגים: גישות לחינוך החשיבה

קורס זה עושה סדר בספרות העשירה של חינוך החשיבה - זרם בעל השפעה חינוכית רבה. הוא מחלק את חינוך החשיבה לשלוש גישות לחינוך החשיבה: גישת המיומנויות, גישת הנטיות וגישת הבנה. בעקבות הקורס תבינו את הרעיונות העיקריים של חינוך החשיבה וכיצד לקדם אותם במערכת החינוך ובמערכות אחרות.
icon-degrees
icon-price
long course
4 | 12
video play

  • להכיר את התנועה לחינוך החשיבה, באמצעות מפה מושגית המחלקת את התנועה לשלוש גישות: גישת המיומנויות, גישת הנטיות וגישת ההבנה.
  • מהי חשיבה טובה, וכמובן מיומנויות, נטיות והבנות שיסייעו לכם לשפר את החשיבה שלכם.
  • כיצד ללמד תלמידים, סטודנטים, ועובדים באתרי עבודה מבוססי ידע, לחשוב טוב יותר באופן יעיל, ביקורתי ויצירתי.
  • האם בתי הספר שלנו - וגם המכללות והאוניברסיטאות - מלמדים את התלמידים לחשוב היטב?
  • השראה לפתח סביבות חינוכיות חדשות המפתחות ומטפחות את החשיבה של הלומדים.

כלכלת הידע, מצב הידע, החברה הדמוקרטית וגורמים נוספים מפעילים לחץ על מערכות החינוך בעולם לפתח את יכולתם של התלמידים לחשוב כראוי – באופן יעיל, ביקורתי ויצירתי. התנועה לחינוך החשיבה – תנועה שצמחה במערב בשליש האחרון של המאה הקודמת והתפשטה לחלקי עולם נוספים – נענתה לאתגר ופיתחה תאוריות המשיבות על השאלה “מהו הגורם המחולל חשיבה טובה וכיצד מלמדים אותו?” התאוריות רבות ולעתים אף סותרות.

קורס זה מציע מפה מושגית להתמצאות בתיאוריות של חינוך החשיבה ולהיכרות עם הגישות השונות:

  • גישת המיומנויות מבקשת להקנות מיומנויות חשיבה באמצעות הדגמה ותרגול.
  • גישת הנטיות מבקשת להטמיע נטיות לחשיבה טובה באמצעות מופת ותרבות אירגונית.
  • גישת ההבנה מבקשת לסייע לתלמידים לבנות הבנות באמצעות ערעור וחקר.

כל גישה מפרשת בדרכה שלה את מושגי המפתח של התחום – “חשיבה”, חשיבה טובה” ו”חינוך החשיבה”. לאחר שנבין את הגישות לחינוך החשיבה נוכל ללמד תלמידים, עובדים ואזרחים לחשוב טוב יותר.

  • :
  • :
  • :
    מונחה
  • :
    16/06/2024
  • :
    4 | 12
  • :
    עברית
  • :
    עברית
    אנגלית
    ערבית
  • :
    כולל תעודה בקמפוסIL
  • :
    ללא קרדיט אקדמי
  • :
  • :
לינקדאין
פייסבוק

פרופ’ יורם הרפז

אקדמיית אלקאסמי

פרופ’ יורם הרפז הוא מרצה לחינוך במכללות לחינוך אלקאסמי ובית ברל.
בשנות השבעים הוא למד באוניברסיטה העברית היסטוריה כללית ופילוסופיה (לתואר ראשון) ומחשבת החינוך (לתואר שני). בשנות השמונים היה מורה להיסטוריה ולפילוסופיה ומחנך כיתה בבית ספר בויאר. לאחר שבע שנות הוראה וחינוך היה כתב במקומון הירושלמי “כל העיר”, ובשנת 1992 התקבל למחזור הראשון של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. לאחר סיום לימודיו ב”מנדל” עבד במכון ברנקו וייס. במסגרת עבודתו שם ניהל את הפרויקט “הוראה ולמידה בקהילת חשיבה” וערך את פרסומי המכון.
במהלך עבודתו ב”מכון” נסע לאוניברסיטת הרווארד, שם כתב דוקטורט בנושא חינוך החשיבה בהדרכת דיוויד פרקינס וצבי לם. הדוקטורט הוגש לאוניברסיטה העברית. לאחר תשע שנים במכון ברנקו וייס הצטרף לסגל בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, ובין השנים 2004-2006 ניהל אותו. בשנים 2007-2015 ערך את ביטאון “הד החינוך”.
הרפז פרסם ארבעה ספרים ומאמרים רבים העוסקים בהוראה, בלמידה ובחשיבה.

ד”ר עביר ותד

מרצה
אקדמיית אלקאסמי

ד”ר עביר ותד היא מרצה וחוקרת במכללת אלקאסמי, ראש המרכז לפיתוח מוקים (MOOCs) ויועצת נשיא המכללה לקידום מעמד האישה. ד”ר ותד בוגרת תואר שלישי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. מחקר הדוקטורט שלה התמקד בנושא: קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים (MOOCs) מבוססי פרויקטים בננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים: בחינת מוטיבציה ללמידה וידע. במהלך לימודיה לתואר שלישי הייתה שותפה במוק הראשון שפותח על ידי הטכניון והועלה על הפלטפורמה העולמית Coursera בנושא ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים.
ד”ר ותד סיימה תואר ראשון ותואר שני מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון (1998, 2005, בהתאמה). היא סיימה גם תואר שני נוסף בחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון בשנת 2013.
ד”ר ותד השתתפה ביותר מ-20 כנסים בארץ ובחו”ל ופרסמה מאמרים בכתבי עת בינלאומיים. תחומי המחקר שלה מתמקדים בלמידה בסביבת מוקים ,(MOOCs) למידה מבוססת פרויקטים ,PBL למידה מבוססת חקר במעבדות, מוטיבציה ללמידת מדעים, וחשיבה חדשנית.

ד”ר בהאא זועבי

מרצה
אקדמיית אלקאסמי

ד”ר זועבי מונה לאחרונה לדיקן אקדמי באלקאסמי-מכללה אקדמית לחינוך. הוא בוגר החוג להוראה למידה והדרכה באוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופ’ גבי סלומון ז”ל. לאחר סיום הדוקטורט שלו בשנת 2013 הוא התמחה בפן המקצועי-יישומי בתחום מצוינות וחדשנות בחינוך ומוביל פיתוח קורסים חדשניים, פיתוח זירות חדשנות, פיתוח חומרי למידה בהקשר של פדגוגיה חדשנית ומוטת עתיד בהשכלה גבוהה ומוביל כנסים בינלאומיים לחוקרים, למורים וגם לתלמידים בתחום החדשנות בחינוך.
ד”ר זועבי משקיע מאמצים רבים בשנתיים האחרונות בהובלת “קולקטיב אימפקט” בתחום החינוך לחדשנות בחברה הערבית במטרה לצמצם פערים ומיצוי פוטנציאל היצירתיות/חדשנות בקרב תלמידים במערכת החינוך בחברה הערבית בהובלת מרכז החדשנות בחינוך שהקים לאחרונה באלקאסמי-מכללה אקדמית לחינוך.

ויסאם כתאני

מפתח הקורס
אקדמיית אלקאסמי