מהי גזענות? למה היא קיימת והאם היא הייתה מאז ומעולם? איך אפשר לזהות גזענות גם כשהיא מוסווית ומה ההשלכות שלה? והאם בכלל אפשר לדמיין חברה משוחררת מגזענות?
בקורס "מהי גזענות? היסטוריה, תאוריה ומאבק" נתמודד עם השאלות האלה ועם שאלות נוספות:
נלמד את תופעת הגזענות לעומקה, ממקורותיה הרעיוניים וההיסטוריים ועד לביטויים שלה במציאות העכשווית בישראל ובעולם.
דרך שלושה מימדים בהם הגזענות באה לידי ביטוי – מבני (תרבות ומדיניות), בין אישי ואישי –
נדון במושגי יסוד ותיאוריות מרכזיות, אירועים מכוננים בהיסטוריה, ננתח מופעים של גזענות ונבחן דרכים שונות ויצירתיות להיאבק בגזענות ולקדם ערכים של שוויון והכלה.
ד"ר שרף חסאן הוא מרצה, חוקר ואיש חינוך, בעל תואר PhD בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב. הדוקטורט שלו עסק בארגוני חברה אזרחית והמאבק על הגמוניה בחינוך לאזרחות בישראל. בשנים 2019 – 2021 היה עמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ולפני כן שימש כמנהל מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח בישראל וכעמית הוראה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.
כיום הוא עמית בתוכנית מוצאי דעת במרכז מנדל למדעי הרוח בקהילה על שם ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל באוניברסיטת תל-אביב, עומד בראש החוג לסוציולוגיה ומדעי חברה במכללת אורנים, וממשיך ללמד אזרחות בית ספר אלח'וארזמי בטמרה.
ד"ר חסאן פעיל חברתי וכיהן בשנים 2018 עד 2025 כראש ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי (גוף מקצועי, עצמאי וייצוגי בחברה הערבית שעוסק בקידום החינוך בחברה הערבית). בשנת 2024 זכה באות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג על פועלו למען זכויות אדם, שלום ודמוקרטיה ובמיוחד למען חינוך שוויוני
ד"ר גליה בונה בעלת תואר שלישי בתרבות ובמה מאוניברסיטת UCLA ובוגרת בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. היא זכתה פעמיים במילגת Fulbright שבמסגרתה לימדה באוניברסיטה במלאווי והקימה עמותה שעוסקת בשינוי חברתי באמצעות אמנות ArtGlo Africa – כיום עמותה מובילה בתחום במלאווי. את התואר הראשון שלה היא עשתה באמנויות הבמה באוניברסיטה של גאנה, ולפני כן השתתפה בתכנית בנושא פיתוח בינלאומי של אוניברסיטת מינסוטה, במסגרתה חיה עם שבט המסאי בקניה. כיום היא מנהלת תחום בכירה פיתוח ידע והכשרה, ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים.
מנהלת מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח בישראל. עוסקת בפיתוח והובלה של קורסים אקדמים לפרחי הוראה, הכשרות מורים במסגרת הפיתוח המקצועי וקורסים למשפטנים.
תחומי פעילות: חינוך נגד גזענות, זכויות אדם, דמוקרטיה ומשפט ההומניטרי הבינלאומי. עבודתה מתמקדת בחיבור בין ידע תיאורטי, פרקטיקות חינוכיות ופעולה אזרחית, בדגש על אתגרי חינוך בחברות מרובות זהויות ובמצבי קונפליקט.
עורכת הספר שיעור לחיים: חינוך נגד גזענות מבעד לעדשה רחבה, העוסק בגישות חינוכיות ביקורתיות ובכלים פדגוגיים להתמודדות עם גזענות במערכות חינוך פורמליות ובלתי־פורמליות.
יוסי מץ הוא תלמיד מחקר לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במחקרו, המתמקד בפילוסוף עמנואל לוינס, יוסי כותב על האופן שבו הפילוסופיה יכולה לתרום להעמקת ההבנה של ההגירה בת־זמננו כחוויית חיים מרכזית בעת הנוכחית. במהלך לימודי התואר השני הנחה בבאר שבע סדנת קריאה בטקסטים של עמנואל לוינס ופרימו לוי, שיועדה לקהל הרחב. בנוסף, יוסי משמש עורך בכיר ב־TheMarker.
ממש לא. גזענות היא לא רק דעה קדומה אישית, אלא מבנה חברתי עמוק שפוגע בזכויות ובהזדמנויות על בסיס שיוך קבוצתי. בקורס נלמד שהיא מוטמעת במוסדות, בחוקים ובתרבות שלנו – לפעמים אפילו בלי שנשים לב – ונבין איך היא פועלת בשלושה ממדים: המבני, הבינאישי והאישי.
זו תפיסה נפוצה, שמשמשת, פעמים רבות, כהצדקה למצב הקיים. מחקרים מראים שבעוד שהנטייה להבחין בין "אנחנו" ל"הם" קיימת, הגזענות עצמה היא תופעה נלמדת המושפעת מהקשרים פוליטיים ותרבותיים. כפי שחלו שינויים היסטוריים במעמדן של נשים או בגישה ללהט"ב, כך גם הגזענות אינה גזירת גורל וניתן לשנותה דרך למידה ומאבק.
איברם קנדי אומר שאו שאנחנו חלק מהבעיה, או שאנחנו חלק מהפיתרון. בשביל להיות חלק מהפתרון, צריך ידע וכלים – כמו שנאמר – ידע הוא כח. בנוסף, רוב ההחלטות שלנו מתקבלות ב"מערכת 1" של המוח – מערכת מהירה ואינטואיטיבית שפועלת על "טייס אוטומטי" ומושפעת מהטיות קוגניטיביות שכולנו הפנמנו. הקורס יעניק לכם כלים לפתח "הביטוס רפלקסיבי" – היכולת לזהות את הדפוסים האוטומטיים הללו ולבחור לפעול אחרת, במודעות ובביקורתיות
להפך. כשלא מדברים על גזענות היא הופכת ל"שקופה" וממשיכה להתקיים בלי ביקורת. כפי שאמר ג'יימס בולדווין: "שום דבר לא ישתנה כל עוד לא מעיזים להביט בו". הלמידה היא הצעד הראשון ההכרחי ליצירת שינוי חברתי ואישי.
בהחלט. הקורס מקדיש יחידות נרחבות לניתוח גזענות בישראל – מהיסטוריית הטיפול בעולי המזרח ויוצאי אתיופיה ועד ליחסי יהודים-ערבים. נלמד לזהות איך מבנים גלובליים של כוח וזהות באים לידי ביטוי כאן בבית.
המאבק בגזענות הוא "ריצת מרתון, לא ספרינט". הקורס לא ייתן פתרונות קסם, אבל הוא יצייד אתכם ב**"משקפיים ביקורתיים"** לזיהוי עוולות ובמגוון אסטרטגיות לשינוי – ממשפט וחינוך ועד אמנות ומחאה ציבורית. תצאו עם הבנה שכל אחד מאיתנו יכול להיות חלק מהשינוי במימד המבני, הבינאישי והאישי
