היסטוריה של החינוך בישראל

את מסע ההיכרות שלנו עם ההיסטוריה של החינוך הישראלי נתחיל בתיאור תנועת ההשכלה היהודית באירופה. נתמקד במתחים הפנים-קהילתיים שעוררו רעיונות ההשכלה באירופה ואת ההתפצלויות שחלו בחינוך היהודי בעקבותיהם.

בפרק השלישי נחשף להתפתחות שיטת הזרמים ביישוב ונציג את הזרמים השונים.

בפרק הרביעי נעסוק בשנים שלפני חקיקת חוק החינוך הממלכתי, אשר התאפיינו במאבקים פוליטיים מרים בהקשר של קליטת עלייה והולידו את גישת הממלכתיות וחוק החינוך הממלכתי.

בפרק החמישי נעסוק בתקופה שבין השנים 1953- 1968 ובמתח שבין מגמת האחידות לפערים ההולכים וגדלים בעקבות הגירה ומדיניות.

בפרק השישי נעסוק בתקופה שבין השנים 1969- 1986 ונתמקד ברפורמת החיטוב, רפורמת האינטגרציה, מגמות של ביזור סמכויות והענקת משקל גדול יותר לשלטון המקומי.

בפרק השביעי נעסוק בתקופה שבין השנים 1985 – 2005, ונתמקד בעיקר בהתפתחויות בתוך משרד החינוך ובאופן בו השפיעו על שדה החינוך: המשך מגמות הביזור, כניסה של גישות ניהוליות יותר, המשך הדומיננטיות של ההשפעה האמריקאית ועוד.

שני פרקים נפרדים מציגים מבטי-על הבוחנים את מסלולי ההתפתחות של החינוך החרדי ושל החינוך הערבי בישראל לאור סוגיות של שימור ושינוי, אי-שוויון והשתלבות במדינה.