בשיעור הראשון נלמד על מיינדפולנס, רגשות וחמלה:מהם הפירות של העבודה המודעת של המיינדפולנס הנעשית ביחס לרגשות שלנו?
את השיעור נפתח במה שלמדע יש לומר לנו לגבי רגשות, מהם בעצם ומאין הם מגיעים. משם נפנה לשיטות תרגול המיינדפולנס, ונראה כיצד התבוננות מודעת ברגשות יכולה להביא לפיתוח חוסן נפשי ורגשי.נראה גם כיצד הרעיון הבודהיסטי החשוב, החמלה, עשויה להתפתח בנו דרך שער זה. וכמובן – נתרגל.
בשיעור השני נלמד על מיינדפולנס ועמידות: חרדה, לחץ והשפעות מוחיות. המדע האמפירי יודע כיום למדוד ולתאר את “הגברת הרווחה וצמצום הסבל”, ואנו נתמקד באחד המופעים הנפוצים ביותר של סבל בימינו בעולם המערבי – הלחץ. תרגול מיינדפולנס לא יכול בהכרח לשנות את הנסיבות החיצוניות, אבל הוא כן מסוגל לשנות ולעצב מחדש את מערכת הקשרים שבין גרעיני המוח (!) על פי הדרך שבה אנו מפרשים את המציאות.
בשיעור השלישי נעסוק בבודהיזם בהקשר ההיסטורי של מקורות המיינדפולנס – הלוא הוא הבודהיזם ההודי. השיעור ייפתח בהתייחסות לאתגר הגדול שבהגדרת ובהבנת הבודהיזם, כאשר אנו מגיעים אליו עם תבניות המחשבה של תרבות המערב. נתייחס לדרכי הבנה שגויות או חלקיות של הבודהיזם, כדי לרכוש לעצמנו עמדה זהירה וביקורתית. מתוך המודעות לכך, נתוודע אל ההקשר ההיסטורי והרעיוני שבו הופיע הבודהה ושאל מולו ניסח את תורתו, משום שהבנת ההקשרים הללו משמעותית מאוד להבנת הופעת הבודהיזם והבשורה הבודהיסטית.
השיעור שאחריו יעסוק בתפיסת העולם הבודהיסטית, דרך סיפור חייו הייחודי של הבודהה, ודרך עיקרי תורתו המגולמים בדרשה הראשונה שנשא – “הדרשה על הנעת גלגל הדהרמה”, שבה הוא חושף בפני תלמידיו מהי הבעיה האנושית הקיומית, מה הסיבה לה, מהו הפתרון עבורה וכיצד יש להשיגו. אמיתות אלו הן לב ליבה הבשורה הבודהיסטית.
חבר סגל בבית הספר לחינוך ובית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. לאחר תרגול של מדיטציה ויוגה יותר מ -30 שנה, החל ד”ר טרש לשלב בין הוראת קשיבות ומחקר אודות השפעותיה. תחומי המחקר שלו כוללים השפעות נוירולוגיות ופסיכולוגיות של אימון בקשיבות בקרב מבוגרים וילדים.
הוא פיתח תכנית קשיבות לילדים, ואף חקר את השפעות התרגול על מבוגרים עם לקויות קשב ו/או למידה. הוא חלק מהצוות שיישם בישראל את תכנית ההזמנה לנתינה (Call to Care) שפותחה על ידי ה-Mind and Life Institute
סגל אקדמי בכיר בלימודי מזרח אסיה, אוניברסיטת תל אביב.
חוקר את ההיסטוריה של הפילוסופיה עם דגש על המסורות הברהמניות והבודהיסטיות של החשיבה ההודית.