אחד מאתגרי הליבה המלווים מערכות חינוך בישראל ובעולם, הוא השינוי בדרכי ההוראה והלמידה. מאז גיבושה של מערכת החינוך המודרנית שותפים אנשי הגות, מחקר ומעשה בתחום החינוך לביקורת על ההוראה ה”מעבירנית” והלימוד ה”משנן”. הם חוברים יחד למאמץ לעצב להם חלופה חווייתית, רלוונטית ובעלת ערך ומשמעות. מאמץ זה התנקז לאין-ספור יוזמות של פדגוגיות חלופיות ובהן תנועת החינוך הפרוגרסיבי, חינוך ולדורף, החינוך הפתוח, פדגוגיות קונסטרוקטיביסטיות, חינוך החשיבה ועוד.
פדגוגיות חלופיות אלה, גם אם הצליחו לספק השראה, נותרו בדרך כלל בשוליים ולא הצליחו לחולל תמורה בליבת מערכות החינוך שנותרה ברובה נאמנה לדרכי ההוראה המסורתיות, בין השאר בשל דבקותם של מורים ומנהלים בדרכי הוראה המוכרות להם והמוטמעות בעשרות שנות תלמידותם.
חשיפת אנשי חינוך לדרכי הוראה-למידה-הערכה חלופיות המאתגרות את אלו המסורתיות עשויה להצמיח שינויים משמעותיים ברמת הכיתה, בית הספר ומערכת החינוך כולה. הקורס מאפשר לציבור המורים שבדרך ובפועל להיחשף להיבטים תאורטיים ומעשיים של חלופות בהוראה, להירתם למאמץ לחולל תמורה בכיתות הלימוד ולהעז ללמד אחרת. כמו כן, מבקש הקורס לאגד עבור כל אחת מהתפיסות הפדגוגיות שיחות עם מומחים ומבט של מורים המיישמים אותן בשטח. הקורס כולל את הנושאים הללו:
ד”ר ניר מיכאלי, כיום רקטור מכללת אורנים ובעבר יושב ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, הוא דוקטור למדיניות ולארגון חינוך, בעל ניסיון מעשי של יותר מעשרים שנה בתחום זה. את דרכו המקצועית החל בשדה החינוך הבלתי פורמלי בתור רכז הדרכה ארצי ובתור מזכ”ל תנועת הנוער “המחנות העולים”. בהמשך דרכו עבר לעולם החינוך הפורמלי ושימש מחנך ומורה להיסטוריה ולאזרחות בתיכון האזורי גבעת ברנר. את הניסיון שצבר בעבודה במוסדות חינוך משני הסוגים ניתב לעבודתו בשדה הכשרת המורים, תחילה בתור מרצה וסגן מנהל במכון כרם לחינוך הומניסטי-יהודי, ולאחר מכן בכהונתו בתפקיד ראש החוג לחינוך ובתפקיד דיקן פיתוח פדגוגי במכללת סמינר הקיבוצים. פרסומיו עוסקים במדיניות חינוך ובהכשרת מורים, פדגוגיות חדשניות, חינוך פרוגרסיבי, פדגוגיה לא פורמלית וחינוך לדמוקרטיה ולצדק חברתי.
בין פרסומיו שני ספרים שערך:
“כן בבית ספרנו: מאמרים על חינוך פוליטי” בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופת. (2014).
“שינוי ושיפור במערכות חינוך” בהוצאת מכון ברנקו וייס ואבני ראשה (ביחד עם גל פישר, 2010).