Университет Бен-Гуриона в Негеве

פרופ’ זיו סיים את לימודיו לתואר ראשון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב (1988). תואר שני באקולוגיה קיבל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב (1991), ואת התואר השלישי, באקולוגיה ובביולוגיה התפתחותית, קיבל מאוניברסיטת אריזונה, ארצות הברית (1998). במסגרת לימודיו לתואר שלישי והפרויקט הבתר-דוקטוריאלי שביצע באוניברסיטת ניו מקסיקו, ארצות הברית, הוא התמחה באקולוגיה של חברות, מאקרו-אקולוגיה, ושימור ביולוגי.
פרופ’ זיו בהצטרף לסגל אוניברסיטת בן גוריון ב-1988, וכיום הוא מכהן כפרופסור חבר במחלקה למדעי החיים וכיו”ר “קמפוס ירוק” באוניברסיטה.
מחקריו של פרופ’ זיו עוסקים בהשפעת הארגון המרחבי של גורמים פיסיים וביולוגיים על הדינמיקה ועל המיגוון ביחידות אקולוגיות – מגֶנים, דרך פרטים ואוכלוסיות, ועד קהילות ומערכות אקולוגיות. חברי מעבדתו חוקרים מגוון שאלות מדעיות בסיסיות, ומעורבים ביוזמות שימור שונות, כגון שיחזור אקולוגי, אגרואקולוגיה ושימור פיזור המיגוון הביולוגי.
פרופ’ זיו עוסק גם פעילויות רבות של שמירת הסביבה ומכהן בוועדות לאומיות ובינלאומיות. כיום הוא חבר בוועד המנהל של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה וחבר הוועד המנהל של החברה להגנת הטבע. הוא מכהן גם כחבר הוועדה לאדם וביוספרה בוועד הישראלי לאונסק”ו, וכנציג ישראל ל-European Platform for Biodiversity Research Strategy.

ד”ר בר-דוד השלימה את לימודיה לתואר ראשון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים (1992), וקיבלה שם את התואר השני שלה בגנטיקה (1995). את התואר השלישי קיבלה מאוניברסיטת תל אביב (2003(, שם חקרה את השבת היחמורים הפרסיים לטבע בישראל. במסגרת השתלמותה הבתר-דוקטוריאלית באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ארצות הברית, היא חקרה דינמיקות של מחלות בקרב אוכלוסיות של חיות בר, ובאוניברסיטת חיפה היא שילבה נתונים אקולוגיים וגנטיים לשם חקר דפוסי שימוש במרחב שנוקטת סלמנדרת האש, מין הנמצא בסיכון.
מאז 2007 נמנית ד”ר בר-דוד עם סגל המחלקה לאקולוגיה מדברית ע”ש מיטרני, המכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. כיום היא משמשת כמרצה בכירה, ועומדת בראש המעבדה לשימור ולגנטיקה אקולוגית.
מחקריה מתמקדים בתחום האקולוגיה המרחבית והגנטיקה המרחבית, ובהשלכותיהן על שימור ביולוגי וניהול חיות בר. עם נושאי מחקרה נמנים המבנה המרחבי והגנטי של אוכלוסיות, השבת חיות בר לטבע ככלי שימור, הגורמים המשפיעים על טווח ההתפשטות של אוכלוסיות, ודפוסי תנועה של פרטים בתרחישי נוף שונים.

פרופ’ קטושבסקי למד בטכניון, שם קיבל תואר ראשון ותואר שני בהנדסה אווירונאוטית, ותואר שלישי במתמטיקה שימושית. הוא ביצע שני פרויקטים במסגרת מחקרו הבתר-דוקטוריאלי: במשך שנה עסק ב-RWTH-Aachen, גרמניה, בבעירת תרסיסי דיזל, ובשנתיים וחצי שעשה ב-CALTECH הוא חקר אירוסולים המרחפים באטמוספרה.
מ-1998 ואילך נמנה פרופ’ קטושבסקי עם סגל המחלקה להנדסה סביבתית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שם הוא משמש כיום כפרופסור מן המניין. הוא מבצע מחקרים בשוּרת נושאים, ובכלל זה הדינמיקות של חלקיקים ורסיסים, מודלים אטמוספריים, בעירה, דלקים ביולוגיים, פיקוח על זיהום אוויר, שאיפה ופליטה של ארוסולים, ולאחרונה גם טיפול במים.
הוא מכהן כיו”ר האגודה ישראלית לחקר תהליכי בעירה, ועומד בראש היחידה לניהול והנדסת בטיחות.

פרופ’ גרוס קיבל תואר ראשון בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים ב-1993, ותואר שני (1996) ותואר שלישי (1999) מאוניברסיטת אובורן שבארצות הברית, שם חקר מחזורי תזונה במאגרי מים. במסגרת השתלמותו הבתר-דוקטוריאלית באוסטרליה ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב הוא חקר נושאים סביבתיים שונים הקשורים לטיפול במים ולשימוש חוזר בהם, וב-2003 הצטרף לסגל אוניברסיטת בן גוריון.

כיום הוא מכהן כפרופסור חבר וכראש המחלקה להידרולוגיה ומיקרוביולוגיה של הסביבה, מכון צוקרברג לחקר המים, המכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

עם תחומי המחקר של פרופ’ גרוס נמנים טיפול ושימוש יעיל במים שולִיים ואפורים, טכניקות שיקום, וסיכונים סביבתיים עקב זיהום מקורות מים ובוצה מזהמת (כלומר, מי קולחין המשמשים בחקלאות, מי שופכין, וזיהום מי תהום).

פרופ’ מאיר למד בטכניון, שם קיבל תואר ראשון ותואר שני באדריכלות ותכנון ערים. תואר שלישי בארכיאולוגיה קיבל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, על מחקרו שהתמקד בטכנולוגיות בנייה שהיו בשימוש ביישובים ביזנטיים במדבר. ב-1986 הוא הצטרף לסגל המכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין, אוניברסיטת בן גוריון, שם הוא מכהן כיום כפרופסור חבר. בשנים 2005-2010 עמד בראש התוכנית לאדריכלות מדברית ותכנון אורבני, ומחלקת האדם במדבר בקרן בונה טרה. הוא מרצה בישראל ובחו”ל, בין השאר במוסדות הבאים: Architectural Association School of Architecture, London (1992); Oxford Brookes University (2000-1); Aristotle University of Thessaloniki (2010-2011); Donau Universitaet, Krems (2012-3); and the International Hellenic University (2012-2017).

פרופ’ מאיר השתתף בתכנון פרויקטים של מודעוּת לסביבה וניסויים שנערכו במדבריות בישראל, ומשמש כיועץ וכחבר במוסדות, בארגונים לא-ממשלתיים, ובגופים מקצועיים שונים. עם תחומי המחקר שהוא מתעניין בהם נמנים תכנון בר-קיימא באזורים צחיחים, שימור אנרגיה בבניינים, הערכת תיפקוד בניינים לאחר אכלוס ושמירה על איכות סביבה תוך-מבנית, ניתוח מחזור החיים האנרגטי של מבנים, השבחה ושיפור של יישובים ורנקולריים בטכניקות פשוטות, מיקרו-אקלים במרחבים פתוחים, ותכנון יוזם.

ב-2014, בזכות ההכרה במחקריו, בפעילותו החינוכית, ובמעורבותו בקידום ארכיטקטורה ירוקה בת-קיימא, קבע צוות של מומחים כי הוא נמנה עם 100 התורמים הבולטים ביותר למדיניות הסביבתית בישראל (בתחום התשתיות והבנייה). בין השאר קיבל גם את אות המועצה לבנייה ירוקה בישראל עבור מנהיגות בבנייה ירוקה (2016).

ד”ר קיסינג’ר הוא גיאוגרף ומדען העוסק בתחום הקיימוּת, ומתמחה באחריות ביו-פיסית ובמדיניות ותכנון מוכווני-קיימוּת. הוא בעל תואר שני בניהול משאבי טבע מאוניברסיטת חיפה, ותואר שלישי בתכנון אורבני ואזורי מ-School of Community and Regional Planning at the University of British Columbia, קנדה.

ד”ר קיסינג’ר הוא מרצה בכיר במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שם הוא עומד בראש קבוצת המחקר על קיימוּת ומדיניות סביבתית, ומנהל את מרכז הנגב לקיימוּת.

תחומי העניין המקצועיים והרקע האקדמי של ד”ר קיסינג’ר הם בין-תחומיים. במחקריו הוא בוחן את התלות בין פעילותו של האדם לבין הסביבה הטבעית, ואת השפעתם ההדדית. הוא משתמש בכלים ביו-פיסיים (כלומר, קרקע, אנרגיה, מים, פסולת), ובכלים לבדיקת אחריות לקיימוּת, ומְפַתֵחַ כלים כאלו, והוא בוחן את ההשלכות של המדיניות באשר ליחסי הגומלין בין האדם לבין הסביבה על-פי קני-מידה מרחביים וחוצי-מרחבים. בשנים האחרונות הוא עוסק במיגוון רחב של מחקרים בתחום הקיימוּת, כולל קיימוּת אורבנית, קיימוּת מערכות מזון, מכלול הקשרים בין חברה לאנרגיה, וכן התנהגות וסביבה.

פרופ. אלקין סיים תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בשנת 1995. הוא עשה תואר שני ושלישי במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון וויצמן למדע, אותו הוא סיים ב-2002. אחרי שנתיים של השתלמויות בתר-דוקטוריאליות במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון ובאוניברסיטת ייל הוא הצטרף לסגל הבכיר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 2004. תחום עיסוקו העיקרי הוא אלגוריתמים לגרפים, ואלגוריתמים מבוזרים ואלגוריתמים מטריים.

ד”ר אירינה רבייב היא חברת סגל במחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון.
בנוסף, אירינה מרכזת אקדמית של מסלול מדעי המחשב בתכנית אודיסיאה הפועלת במרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תחום התמחותה של אירינה הוא עיבוד וניתוח תמונות של מסמכים היסטוריים. היא פעילה בוועדת השיפוט בכתבי עת וכנסים בינלאומיים שבתחום.
אירינה בעלת תואר שלישי במדעי המחשב מאוניברסיטת בן-גוריון.