במקצוע תרבות יהודית ישראלית הלמידה בחברותא מייצגת את אופן הלמידה המסורתי של חז”ל בבתי המדרש. גם חז”ל דאז עמדו על יתרונותיה של שיטת למידה זו, וגם חוקרים בתחום החינוך כיום מכירים את מעלותיה מקדמות הלמידה של החברותא. ההבדל בין כיום לאז, הוא איכות השיח התוך קבוצתי. גם כאשר התלמידים יושבים בחברותא, השיח ביניהם פעמים רבות אינו מקדם למידה, דל ולא מאתגר. התלמידים לא פעם מסתפקים בשיחה חטופה, שטחית וכזו שאינה מתיימרת לחקור ולגלות. לכן, עלינו המורים להצטייד בכלים ובידע לקידום השיח, להפיכתו למעמיק ופורה יותר.
על מנת לענות על אתגר זה, אנו נלמד על פרקטיקה בשם “שאלה-תשובה” שניתן ליישם בכיתה ביחד עם התלמידים. פרקטיקה זו מבוססת על שימוש בשאלות סוקרטיות, אשר מבנות ומעמיקות את הדיאלוג בין הלומדים. הן התלמידים עושים שימוש בשאלות הסוקרטיות כחלק מהלמידה שמקיימים בחברותות, והן המורה עושה בהן שימוש במטרה להכווין אותם ולעזור להם לשאול שאלות מתאימות שיעמיקו את הלמידה.