האוניברסיטה הפתוחה בישראל נוסדה בשנת 1974 והלימודים החלו בה בסתיו 1976. ייעודה המרכזי של האוניברסיטה הוא הנגשת לימודים אקדמיים לאוכלוסיות רחבות ככל האפשר במרכז ובפריפריה, באמצעות קבלה פתוחה (ללא דרישת הוכחה מקדימה של יכולות והישגים) וגמישות מרבית של תכנון וארגון הלימודים תוך כדי שמירה על רמתם הגבוהה.
כיום לומדים באוניברסיטה הפתוחה יותר מ-47,000 סטודנטים במגוון תוכניות לתואר ראשון ולתואר שני במדעי הרוח והחברה, במדעי הטבע והחיים ובמדעים מדויקים.
בידולה של האוניברסיטה הפתוחה בא לביטוי במגוון שיטות למידה – הנחיה פנים אל פנים בקבוצות קטנות ב-60 מרכזי לימוד ברחבי הארץ, לימוד באמצעים אינטראקטיביים מקוונים ולימוד עצמי – המאפשרות לסטודנטים גמישות מרבית של מקום הלימודים, מועד הלימודים והקצב שלהם. גישתה הייחודית של האוניברסיטה הפתוחה משלבת חתירה לאיכות אקדמית גבוהה ולמצוינות מדעית עם גמישות ארגונית, חדשנות בשיטות ההוראה ופתיחוּת מְרַבּית כלפי כל המבקשים ללמוד במסגרתה.
לאורך כל תקופת הלימודים עומדים לרשות הסטודנטים מערך הייעוץ וההדרכה ללימודים אקדמיים וסיוע לסטודנטים עם לקויות למידה או עם צרכים מיוחדים, סדנאות והדרכות אישיות לשיפור כישורי הלמידה ומערך סיוע כלכלי באמצעות מלגות.
האוניברסיטה הפתוחה מושתתת על שני אדנים: הקניית השכלה אוניברסיטאית מוקפדת ללומדים בה וקידום המצוינות המחקרית של חברי וחברות הסגל האקדמי שלה.
בליבת העשייה האקדמית באוניברסיטה הפתוחה נמצא תהליך פיתוח הקורסים. מרבית הקורסים מבוססים על ספרים ועל חומרי למידה טקסטואליים, מודפסים ודיגיטליים. ספרי הלימוד של האו”פ משמשים תשתית לקורסים הנלמדים במרבית המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. לצד החומרים המודפסים, גדל משנה לשנה היקפם של חומרי הלימוד המוצעים בפורמטים נוספים: קורסים מצולמים בווידאו, תוכנות ומשאבים אינטראקטיביים. החומרים כולם, טקסטואליים כוויזואליים, מוצאים את מקומם באתרי הקורסים המתחדשים ומשנים את פניהם, והם מוגשים לסטודנטים במגוון שיטות המאפשרות להם לימוד עצמי מעניין ואפקטיבי, כולל התאמה מיטבית למכשירי מובייל ועמידה בתקנות הנגישות הדיגיטלית.
האוניברסיטה הפתוחה היא אחד הגופים המובילים בארץ לפיתוח קורסים מקוונים (MOOC) המועלים לפלטפורמה הלאומית קמפוס ולפלטפורמה הבינלאומית Open-EdX, המאפשרות הנגשת השכלה אקדמית לציבור הרחב. פיתוח הקורסים מקצה לקצה מתבצע באמצעות אקדמיה מקוונת בע”מ, חברת בת של האוניברסיטה הפתוחה, בשיתוף מרכז שה”ם, המתמחה בפיתוח ובהטמעה של פתרונות פדגוגיים ומשאבי לימוד מקוונים.
:
פרופ’ צחי וייס הוא חבר סגל אקדמי בכיר במחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה. הוא למד לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים ושם גם סיים את לימודי הדוקטורט שלו. את מחקר הפוסט דוקטורט ערך באוניברסיטת שיקגו כעמית רוטשילד. הוא מתמחה בחקר הספרות העברית והמיסטיקה היהודית וקשרי הגומלין ביניהן. עד היום הוא פרסם ארבעה ספרים: מות השכינה ביצירת ש”י עגנון (בר-אילן 2009), אותיות שנבראו בהן שמים וארץ (מוסד ביאליק 2014), קיצוץ בנטיעות: עבודת השכינה בעולמה של ספרות הקבלה המוקדמת (מאגנס 2015) ו- Sefer Yetsirah and Its Contexts (Penn Press, 2018)
יורם עשת הוא פרופסור מן המניין במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה וראש התוכנית לתואר שני בטכנולוגיות ומערכות למידה באוניברסיטה הפתוחה. הוא דוקטור לגיאולוגיה מאוניברסיטת ניו יורק והיה חוקר בכיר במכון הגיאולוגי במשך שנים רבות. במשך עשור עבד כמדען בחברת מחשבים שעסקה בפיתוח סביבות למידה עתירות טכנולוגיה ועמד בראש המגמה לעיצוב הוראה במכללה האקדמית תל חי. יורם הוא המייסד ועמד בראשם של מרכז צ’ייס לחקר טכנולוגיות למידה והמרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה באו”פ. מחקריו עוסקים במגוון רחב של היבטים הקשורים ללמידה בסביבות עתירות-טכנולוגיה: קריאה דיגיטלית, אוריינות דיגיטלית, משחקים דיגיטליים, ידידות דיגיטלית, אינטראקציות אדם-מכונה והטמעת טכנולוגיות במערכות חינוך.
פרופ’ גורי-רוזנבליט היא המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה. כיהנה בעבר כראש המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה וכדיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה. תחומי התמחותה בעשרים השנים האחרונות הם: מחקר השוואתי של מערכות חינוך גבוה, טכנולוגיות דיגיטליות, הוראה מרחוק, תכנון לימודים ומערכות למידה. היא פרסמה ספרים ועשרות פרסומים בתחומי התמחותה. כמו כן, פיתחה קורסים רבים בחינוך באוניברסיטה הפתוחה, וביניהם הקורס “תכנון לימודים, הוראה והערכה”. בעשורים האחרונים הייתה חברה בגופים בינלאומיים רבים: הוועדה המדעית של אירופה וצפון אמריקה בפורום של יונסקו לחינוך גבוה, מחקר וידע; בתכנית הדגל של פולברייט – New Century Scholars; בוועדות הערכה של ה– European Science Foundation (ESF), קרן רוקפלר וקרן פולברייט למענקי פוסט-דוקטוראנטים ועוד. כמו כן, הוזמנה לשאת עשרות הרצאות ראשיות בתחומי התמחותה בכנסים בינלאומיים ברחבי העולם, כמו גם בכנסים בינלאומיים בישראל. פירוט על פרסומיה והרצאותיה ניתן למצוא ב: http://www.openu.ac.il/Personal_sites/sara-guri-rosenblit.html
ראש תחום פדגוגיה דיגיטלית במכללת סמינר הקיבוצים. המייסד הפדגוגי של סביבת הלמידה הדיגיטלית “עת-הדעת”. מומחה לפדגוגיה דיגיטלית ולחדשנות בהוראה ולמידה. חוקר את תחום הספרים הדיגיטליים ומערכות ניהול ההוראה והלמידה המתקדמות. בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנים בפיתוח סביבות למידה והדרכה משולבות מחשב. בוגר מחזור י”א של בית ספר “מנדל” למנהיגות חינוכית. נבחר ע”י עיתון “הארץ” לאחד מ-50 האנשים המשפיעים על החינוך בישראל בשנת 2010 וזכה בציון לשבח בתחרות ראש הממשלה ליזמות וחדשנות (2012) על פועלו החלוצי בתחום הטכנולוגיה החינוכית.
ד”ר מיכל לוי-קרן היא ראש התכנית לתואר שני בהערכה בחינוך במכללת סמינר הקיבוצים. היא בעלת תואר שני (בהצטיינות יתרה) במגמה לשיטות מחקר, מדידה והערכה באוניברסיטת תל אביב, ותואר שלישי במדידה חינוכית באוניברסיטת תל-אביב. חוקרת ומרצה משנת 1991 בתחומי המתודולוגיה המחקרית בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב ובתכניות התואר השני בסמינר הקיבוצים. קיבלה תעודות הצטיינות בהוראה מטעם ראש בית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב (2006) ומטעם רקטור האוניברסיטה (2007, 2012). בעבודתה באוניברסיטה ריכזה במשך שנים רבות מחקרים העוסקים בהערכת פרויקטים חינוכיים ותכניות לימודים, ובהערכת הישגיהם הלימודיים של תלמידים עולים. כמו כן שימשה בין השנים 2013-2010 כמדריכה מחוזית בתחום המדידה וההערכה במשרד החינוך. ב-2016 עמדה בראש וועדת היגוי לפיתוח תכנית לימודי תעודה להכשרת מעריכי תכניות ופרויקטים מטעם המרכז לפיתוח מקצועי והשתלמויות במכללת סמינר הקיבוצים.
דיקנית הפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים. לפני תפקיד זה שימשה כראש הרשות למחקר במכללה.
תחום ההתמחות העיקרי שלה הוא הערכה בחינוך, בכלל זה הערכת תכניות, הערכת צוותי הוראה, הערכת תלמידים ועוד. מחקריה הבולטים עוסקים בדמות המורה הראוי, הכשרתו ודרכי הערכתו. כמו גם בהערכת תכניות ופרויקטים חינוכיים.
נעמה בן שחר סיימה את הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודי הפוסט דוקטורט שלה היא זכתה בפרס א”א אורבך לתלמידים מצטיינים, קיבלה את מלגת גורן גולדשטיין באוניברסיטת בן גוריון. כיום במסגרת תמיכת הקרן הלאומית למדע, היא ממשיכה את מחקרה על פירושי עשר ספירות בכתבי יד באוניברסיטה הפתוחה בהנחייתו של פרופ’ צחי וייס. מחקרה מתמקד בתורת הסוד היהודית בכלל ובחסידות אשכנז על חוגיה השונים בפרט.
ספרה פירוש ספר יצירה המיוחס לסעדיה גאון: מהדורה ביקורתית ופרקי מבוא יצא בלוס אנג’לס בהוצאת כרוב בשנת 2015.
מנהלת המחלקה להערכה באוניברסיטה הפתוחה. בעת הכנת הקורס עבדה ברשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ”ה) של משרד החינוך. תחומי התמחותה הם פיתוח מבחני הישגים רחבי היקף ומבחני כשרים קוגניטיביים, הערכה ומחקר התנהגותי.
באוניברסיטה הפתוחה מזה כעשרים שנה, שם פיתח את הקורסים “תהליכי חילון בתרבות היהודית” ו”מבוא לקבלה: המיסטיקה היהודית מראשיתה ועד הזוהר” (בשיתוף עם פרופ’ משה אידל), וכן סייע בפיתוח הקורס “מבוא למחשבת ישראל”. מחקריו עוסקים בתפיסות יהודיות של המוות ובתולדות הספר העברי.
פרופ’ תמיר טסה הוא חבר סגל בכיר במחלקה למתימטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. קודם לכן שימש כמרצה וחוקר בבית הספר למדעי המתימטיקה באוניברסיטת תל אביב, ובמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון. בשנים 1993-1996 הוא היה פרופסור משנה למתימטיקה חישובית ושימושית באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג’לס. הוא קיבל את הדוקטורט במתימטיקה מאוניברסיטת תל אביב ב-1993. תחומי העניין המחקריים העיקריים שלו הם חישוב רב-משתתפים בטוח, כריית מידע ופרסום מידע משמרי פרטיות, ושיתוף סודות
פרופ’ מנור מנדל רכש את השכלתו האקדמית במדעי המחשב באוניברסיטת ת״א. לאחר בתר דוקטורט באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין והמכון הטכנולוגי בקליפורניה, הוא מונה ב-2005 לחבר סגל בכיר במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב של האוניברסיטה הפתוחה. בנוסף הוא שימש חוקר אורח ופרופסור אורח ביחידת המחקר של חברת מיקרוסופט, האוניברסיטה של וושינגטון והמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. מחקרו עוסק בגיאומטריה מטרית, אלגוריתמים, ובקשר ביניהם.
זאב נוטוב הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטה הפתוחה במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב. תחומי המחקר העיקריים שלו כוללים אלגוריתמי קירוב לבעיות קשירות וכיסוי NP-קשות, שמקורן ברשתות קוויות או אלחוטיות.
